יו-הב

לכלבים שפה משלהם, חלק מאילוף הכלב הוא בהכרת השפה בה בעלי חיים אלו משתמשים.
כאשר נולדים לכלבה גורים היא מתחילה לחנכם מהיום הראשון. למתבונן מהצד זה בהחלט נראה לפעמים  כוחני מאוד על גבול ההתעללות, האימא נושכת את הגורים, הופכת אותם, מנערת אתם. נוהמת עליהם וכד'. זוהי שפתם שאותה הם מבינים מהיום הראשון. כלב מבין קודם כל שפת גוף, לאחר מכן טונים של קול ולבסוף צלילים.
כאשר אנחנו באים לעבוד עם כלב חשוב מאוד להבין את שלושת השפות הנ"ל . אי אפשר לדבר עם כלב בשפה שאנחנו בני האדם מדברים כי זה שווה לזה שאני אסתובב בצרפת ואדבר בעברית.  שפת הגוף שלנו חייבת להיות מלאת בטחון אפילו אם אין אנו מרגישים כך באותו הרגע, לדוגמא : אם אני אומר לכלב את הפקודה "לא לזוז" ושפת הגוף שלי משדרת פחד בסגנון של  "עשה טובה רק אל תקום" הפה והגוף שלי משדרים לכלב שני מסרים שונים. האחד משדר לו פקודה חזקה וחד משמעית והשני חולשה גדולה. לכן חשוב מאוד שהגוף והפה ישדרו את אותו המסר.
טונים – הטונים כמו גם שפת הגוף הם שפה שהכלב מגיב אליה, טונים נמוכים הם פקודה או גערה ממש כמו שהכלב המנהיג היה משמיע בטבע כאשר הוא לא מרוצה מסוג התנהגות מסוים או שהיה מצפה שמה שהוא רוצה יעשה, לעומת זאת טונים גבוהים (ממש כמו אצלנו עם ילדנו) מביעים שמחה וכיף ודרבון להצלחה נוספת. ברגע שתיישמו את שני הנושאים הנ"ל בזמן עבודתכם עם כלבכם התוצאות תהיינה הרבה יותר מרשימות.
בהצלחה.