יו-הב

כמו לכל גוף החי בעולמנו גם לכלבים יש תקופות שאותם הם צריכים לעבור ע"מ לחיות בצורה נורמאלית בהמשך.

התקופה הראשונה שבעצם הכלב נתקל בה היא עם הולדתו. מרגע לידתו ביחד עם עוד כ-4 גורים נוספים בממוצע הוא יונק, ומתחיל להבין את חוקי הלהקה.

הכלב פועל מתוך אינסטינקט הקבוצה וה"ביחד", הוא לא מכיר את המושג או הסיטואציה של "להיות לבד" כמו אצלנו בני האדם.
מהרגע שבו הגור נולד האימא, תוך כדי הנקה, מתחילה להסביר לו את חוקי הלהקה בה הוא חי, הרבה פעמים אנשים נוטים לחשוב שהכלב צריך את החופש המוחלט, וזה ממש לא נכון!
 
תקופה זו נמשכת מרגע לידתו ועד הגיעו לגיל 6-8 שבועות.
בגיל זה הוא נמצא עם אחיו ואימו, ומתחיל לפעול לפי חוקי הלהקה.
הגור מתחיל לשחק במשחקי שליטה וכבוד עם שאר הגורים, וכן עם אימו.

אימו לא תהסס ל"תקן" אותו ע"י נשיכה ברגע שזה עבר את הגבול. הנשיכה של האימא לעולם לא תהיה ע"מ לפגוע בגור אלא להסביר לו שהוא עבר את הגבול, וכך הגור לומד לתת כבוד, ומצד שני להבין את החוקים הכלביים שאיתם ילך הלאה בחייו.

התקופה השנייה מתרחשת בין גיל 8 ועד גיל 4 חודשים.
תקופה זו נקראת "תקופת הסוצליזציה".
בתקופה זו הגור מנותק ברוב המקרים מהאם ומאחיו ונלקח אלינו ע"מ להתחיל את חייו החדשים איתנו האנשים.
תקופה זו היא קריטית מבחינת הגור ומבחינת עיצוב אופיו בהמשך חייו. הגור עזב את להקתו המקורית ומתחיל חיים חדשים לחלוטין בלהקה אחרת שחוקיה לא מוכרים לו. בשלב זה עלינו (בני האדם) לקחת אחריות על הגור, ולדאוג לכך שהוא יבין ו"יתאפס" לפי חוק הלהקה החדשים.

אחד הדברים החשובים ביותר בתקופה זו הינה החשיפה ליום יום בו אנו חיים.
חשוב מאד לחשוף את הגור החוצה בתקופה זו. הוא צריך להתחיל לחוות מכוניות, אופניים, אנשים, כלבים, חתולים, מעליות וכו'... בעצם כל מה שקשור ביום הרגיל שלנו.
יש טענה שגורסת שאסור להוציא את הגור החוצה לפני הגיעו לגיל 4-5 חודשים מכיוון שלא חוסן לחלוטין – אני שולל טענה זו מכל וכל מכיוון שגור שלא נחשף בתקופה זו לכל מה שאמרנו עד עכשיו עלול להפוך לפחדן מאוד ו/או תוקפן מאוד כלפי אותם דברים שלנו נראים טריווילים לחלוטין, כמובן שצריך לדאוג שהגור לא יגע בצואה של כלבים אחרים ולדרת איתו רק עם רצועה, לוודא שהוא לא אוכל שטויות אבל בהחלט לחשוף אותו וכמה שיותר.